רוצים להרגיש רזים בבוקר?
הפחיתו את הכמות שאתם אוכלים בלילה.
החליטו שלא אוכלים אחרי ארוחת הערב שום דבר!
למרות ההנאה שבאכילה מאוחר, זה פוגע בדיאטה! 

 

 
 
 
 
 

אמרות סבתא בתחום התזונה- נכון או לא נכון?


האם כל מה שגדלנו עליו לאורך השנים הן רק "אמירות סבתא" או שיש גם אמת מאחורי ההנחיות וההצעות למזונות אותם חשוב לאכול? האם יש בסיס מדעי לאמירות או שמדובר במיתוסים?
סבתא.jpg

תגיות: פחמימות, לחם, ירידה במשקל, דיאטה, אמא
 

האם כל מה שגדלנו עליו לאורך השנים הן רק "אמירות סבתא" או שיש גם אמת מאחורי ההנחיות וההצעות למזונות אותם חשוב לאכול? האם יש בסיס מדעי לאמירות או שמדובר במיתוסים? הגיע הזמן לעשות קצת סדר בבלגן ולהבחין בין מיתוסים למדע, בסופו של דבר הרי הסבתא תמיד צדקה....

 

1) כל הויטמינים נמצאים בקליפה

אחת האמירות ששמעונו מגיל צעיר היא שצריך לאכול את הירקות והפירות ביחד עם הקליפה כי כל הויטמינים נמצאים שם. האמת שבתור ילדים לא כל כך היינו מעוניינים באותם חלקים קשים של הפרי והירק. נשאלת השאלה, האם אמרו לנו את האמרה, כדי שנשתכנע לאכול את הקליפה? מבחינה תזונתית הקליפות של הפירות והירקות עשירות מאד בסיבים תזונתיים וקצת פחות בויטמינים (בדרך כלל, תוכן הפרי/ירק מכיל את מרבית הויטמינים והמינרלים). עם זאת, לסיבים התזונתיים חשיבות רבה מאד בפעילות תקינה של מערכת העיכול, הם חשובים מאד ביחס ליצירת תחושת שובע, העלאת חילוף החומרים, הפחתת ספיגת כולסטרול ושומן בגוף, איזון רמות סוכר בדם ועוד. מכאן שאכילת הקליפות חשובה ובהקשר לקליפות הדגנים, ניתן לומר שהן עשירות גם בויטמינים חיוניים ומינרלים כמו ויטמינים מקבוצה B.

 

2) מרק עוף = אנטיביוטיקה טבעית

בכל פעם שמופיע צינון, אומרים לנו שזה הזמן למרק עוף. עד לא מזמן היה מדובר במיתוס אך לאחרונה נבדק הנושא באחת המעבדות הרציניות ביותר בארצות הברית ונמצא כי אכן יש צדק בדברים. למרק העוף יש יכולת השפעה, הדומה לאנטיביוטיקה, על פעילות מערכת החיסון. במחקר נבדקו 13 סוגים שונים של מרק עוף ובכולם נמצא כי השפעת המרק על תנועת תאי מערכת החיסון, הייתה דומה ואפשרה הפחתה בחומרת הצינון והדלקות במערכת הנשימה העליונה. אם כך, הסבתא צדקה וכדאי שניתן למרק העוף מקום של כבוד, לפני שאנו רצים לקנות עוד כדור להקלה או טיפות לטיפול בצינון.

 

3) כוס תה עם דבש

שיטת טיפול נוספת המיועדת להקלה על מכאובים וטיפול בעיקר בכאבי גרון ובטן היא השילוב בין הדבש לתה. האמת שמבחינה מחקרית מצאו שלדבש יש סגולות ריפוי מובהקות העוזרות בהחלמת פצעים, עיכוב פעילות חיידקים, וירוסים ופטריות. עם זאת, הפעילות הרפואית נהרסת מעל טמפרטורה של 40 מ"צ. עם כך, כדאי אולי לא להכניס את כפית הדבש לתוך התה הרותח. ניתן לשלב בנפרד את הדבש לצד השתייה החמה או להוסיף את הדבש לתה, רק לאחר שהתקרר.

 

4) אסור לשתות בזמן הארוחה

זהו עוד מיתוס שמקורו יכול להגיע מכיוונים שונים. יכול להיות שמקורו נובע מרצון לא להתמלא מנוזלים בזמן האוכל ולאפשר אכילה מסודרת של מזון מוצק. יש הטוענים כי השתייה מקשה על אנזימי העיכול להגיע למזון ולפרקו. נתון זה אינו נכון, וחשוב לזכור כי בעת הגעת המזון לקיבה הוא מתערבב עם חומצת הקיבה ושם עובר את הפירוק הראשוני, את האנזימים הוא פוגש רק לאחר מעבר למעי. עם זאת, שתייה בזמן האוכל לא מומלצת לאנשים הסובלים מצרבות, בחילות או הקאות וזאת על מנת למנוע עומס ולחץ על הקיבה. עבור אנשים אלו, מומלץ להקפיד על הפרדה של לפחות חצי שעה בין אוכל מוצק לשתיה, ואף להקפיד על ישיבה בזמן האוכל ולאחריו, על מנת למנוע עליה של האוכל מהקיבה לושט.

 

5) פופאי והתרד

פופאי המלח היה איש מצויר מקסים ואף פרסומת טובה לתרד. התרד אומנם מכיל ערכים גבוהים של ברזל ביחס למזון צמחי אחר, אך ספיגתו במערכת העיכול לא יעילה . על מנת לספוג טוב יותר את הברזל, צריך סביבה חומצית. אחת הדרכים היא לשלב משקאות על בסיס פרי הדר העשירים בויטמין Cאשר מבחינת המבנה הוא "חומצה אסקורבית". גם תוספת מיץ לימון או עגבניות, גמבה ופרי אחר העשיר בויטמין C(מלון, ליצי), ישפרו את ספיגת הברזל ממקור צמחי. מכאן, שפופאי המלח, כבודו במקומו מונח, אך הברזל מהתרד לא כל כך מוצלח (אלא אם נשפר את הספיגה).

 

6) אם אוכלים בעמידה האוכל יורד לרגלים

אין קשר בין תנוחת הגוף בזמן האכילה לבין המקום אליו יגיע המזון בסופו של דבר! הצטברויות השומן באיברים שונים בגוף (בטן, ישבן, אגן, ירכיים) מושפעת מאיזון הורמונלי, קוד גנטי, מידת הפעילות הגופנית וחילוף החומרים שלנו. אכילה בשכיבה או בישיבה לא נכונה, עלולה לגרום ללחץ על הקיבה או לגרום לעליה של המזון החוצה אצל אנשים הרגישים לכך.  כאמור, העמידה בזמן האוכל לא תגרום לאוכל להגיע לרגלים. אכילה בעמידה אולי לא מנומסת או שאמא מעדיפה שנשב ליד השולחן בזמן הארוחה, אך כל השאר הוא רק מיתוס.

 

7) כוס חלב  עם דבש לפני השינה- שינה טובה

אני מכירה כמה אנשים שעד גיל מבוגר אימצו את ההנחיה לשינה טובה יותר, באמצעות שתיית כוס חלב עם דבש לפני השינה. הבסיס למיתוס הוא ייצור הורמוני השינה המלטונין והסרטונין. חומר המוצא לייצורם הוא חומצת האמינו טריפטופן, הנמצאת בכמות, גבוהה יחסית, במוצרי החלב. יש הטוענים כי גם בדבש יש מרכיבים תזונתיים העוזרים בהרגעות הגוף והכנתו לשינה. מכאן, הבסיס המדעי אולי קיים, אבל את ההשפעה בפועל על איכות השינה, כל אחד צריך לבדוק באופן אישי.

 

8) אסור לאכול אחרי שש בערב

הפסקת האכילה בשלב מוקדם של הערב יכולה להיות אולי טיפ טוב, במסגרת דיאטה, למי שרגיל "לבלוס" בשעות הערב המאוחרות. הנחיה זו לא מתאימה למי שעובד עד שעה מאוחרת, או לומד עד מאוחר, מתאמן מאוחר בספורט, או בכלל הולך לישון מאוחר. ההנחיות מבחינה תזונתית הן לא לאכול מזון כבד מדי, בסמוך לשעת השינה, על מנת לא להעמיס על מערכת העיכול. עם זאת, אכילה כשעתיים לפני ההליכה לישון היא לגיטימית. מי שלא הולך לישון כל יום בשעה 20:00 יכול לדחות את שעת האוכל ולהתאים את ארוחת הערב לסדר יומו.

 

9) גזר טוב לראיה

הבדיחה הידועה על כך שלארנבת אין משקפיים ולכן גזר טוב לראיה, כבר גידלה זקן... הבסיס המדעי לאמירה הוא התכולה הגבוהה של ויטמין Aבמזון כתום, כאשר הגזר מהווה את המזון הבולט שבחבורה. ויטמין Aחיוני מאד בשלבי ההתפתחות הצעירים שלנו, להתפתחות הרשתית בעין  ובמיוחד לפיתוח יכולת הראיה בלילה. עם זאת, אכילה מרובה של גזר לא תוכל לתקן את הצורך במשקפים בגיל המבוגר, אבל תמיד אפשר עוד לקוות...

 

10) לחם משמין

זהו אחד המיתוסים שהכי קשה לעקור מהתודעה. הקשר בין לחם לבין השמנה נחרט כמעט בכל אחד מאיתנו בגיל צעיר ובעיקר בקרב אלו שגדלו כילדים שמנים. הלחם הוא מזון מאד בסיסי אשר נותן תחושה טובה בעת אכילתו בשל שחרור הורמונים מסוימים במוח. הלחם מורכב בעיקר מפחמימות ופרוסה מכילה 70-80 קלוריות. הבעיה מתחילה בתוספות שעל הלחם ולא בלחם עצמו!  מי שמגדיר את עצמו כמכור ללחם יכול להיעזר בלחם קל המכיל מחצית מכמות הקלוריות בהשוואה ללחם רגיל, אך אל תפלו את הלחם לרעה. איכלו במידה ותיהנו מכל פרוסה.

buttom.jpg