רוצים להרגיש רזים בבוקר?
הפחיתו את הכמות שאתם אוכלים בלילה.
החליטו שלא אוכלים אחרי ארוחת הערב שום דבר!
למרות ההנאה שבאכילה מאוחר, זה פוגע בדיאטה! 

 

 
 
 
 
 

יום העצמאות- חג השיפוד והמנגל!


יום העצמאות הוא החג הרשמי של השיפודים, הנפנופים והמנגל. לקראת יום הולדתה של המדינה זו הזדמנות טובה וחגיגית במיוחד, לתת מקום של כבוד לנושא הבשר על גווניו וסוגיו.
עצמאות.jpg

 
תגיות: מאכלים, מאכלים חמים, מזונות משביעים, חלבון
 

יום העצמאות הוא החג הרשמי של השיפודים, הנפנופים והמנגל. לקראת יום הולדתה של המדינה זו הזדמנות טובה וחגיגית במיוחד, לתת מקום של כבוד לנושא הבשר על גווניו וסוגיו. בכתבה הנוכחית אנסה לתת מקום של כבוד לסוגי הבקר, העוף ואף להתייחס לדגים, המהווים פתרון קל לעיכול עבור מי שלא רוצה לוותר על מנהגי הנפנוף אך חושש מאכילת בשר אדום או נמנע בשל סיבות אידיאולוגיות.

 

המנגל

לא חייבים לנפנף בחיק הטבע או על הדשא, המרפסת, מעל הגחלים הלוחשות, על מנת להנות מטעמו העשיר של נתח הבשר. האמת היא שזה לא משנה איך נקרא לאירוע: ברבקיו, מנגל, קומזיץ בשרי או פשוט "לעשות על האש". ניתן לצלות על האש הרבה סוגים של בשרים, עופות ודגים כמובן, אך חשוב לשים לב ולקנות מוצר טרי שלא עבר הקפאה והפשרה חוזרת (וזה עלול לחזור על עצמו אפילו מספר פעמים...). בעת הצלייה חשוב להקפיד על טמפרטורה גבוהה אשר תאפשר את איטום הבשר ותשמור על מיצי הבשר בנתח הצלוי.

מבין כל שיטות הכנת הבשר, הצלייה או ההכנה מעל האש תעניק לבשר את ריחו החזק והמפתה ביותר. מכאן שאין פלא שביום העצמאות ריח הבשר נישא למרחוק, הרבה מעל לגנים הציבוריים ולאתרי הפיקניקים המקובלים.

 

בקר

בשר הבקר, הלוא הוא בשר הפרה, מורכב מכמה סוגים של נתחים בעלי תכונות תזונתיות שונות, כמו שוני בכמות השומן, בכמות הברזל והויטמינים. כל חלק של בשר הבקר, כולל מרכיבים אופיניים המושפעים ממקומו על גוף הבקר. למשל, איברים המבצעים פעילות רבה יהיו שרירים יותר, סיביים יותר וקשים יותר ללעיסה. דוגמה: הצוואר הינו החלק הפעיל ביותר בבקר. הוא נמצא בתנועה רבה בשל השתתפותו בפעולות האכילה והרמת–הורדת ראש. לעומתו, חלקי בשר באיברים אשר אינם מבצעים תנועות שרירים רבות, יהיו רכים יותר ועשירים יותר בשומן. דוגמה- אזורי הבשר הנמצא מתחת לצלעות האחוריות של הפרה. בשל השוני באיכות הבשר בין האיברים השונים, לא כולם מתאימים לצלייה. החלקים המומלצים הם אנטריקוט (ורד הצלע), סינטה (מותן), פילה (מותנית) ושייטל (כף העוקץ). איברים אלו מתאפיינים בכך שהם שריריים אך רכים יחסית. מבין שלושת הראשונים, האנטריקוט נחשב לעשיר ביותר בשומן, הסינטה פחות והפילה נחשב לסוג הבשר המכיל הכי פחות שומן מבין אברי הפרה המתאימים לצלייה. על מנת שהבשר יהיה רך וקל לאכילה מומלץ לקנות בשר שעבר תהליכי יישון אצל הקצב עוד לפני הקניה.

שומן בקר- חשוב לדעת שצבעו של השומן בבקר מושפע מגיל הפרה. שומן לבן יעיד על בקר צעיר ושומן בגווני צהוב, יעיד על בקר מבוגר. גם מין הבקר משפיע על כמות השומן, לבקר זכר יש פחות שומן בהשוואה לנקבות.

טיפ:עבור הכנת סטייק מומלץ להשתמש בחלק לא עשיר מדי בשומן על מנת שהבשר ישמור על עסיסיותו ורכותו בזמן הצלייה.

 

עוף

העוף הוא אחד מסוגי הבשר הפופולריים במטבח הביתי, על אף שבשנים האחרונות הוא מקבל מקום של כבוד גם במסעדות וגם בסעודות המנגל. יש אנשים האוכלים כל יום עוף עם אורז (טוב, לפעמים בשבת מוכנים לגוון עם דג) ולא מבינים איך אפשר להפוך את בשר העוף לנתח בשר עסיסי המתאים לצלייה על האש. חלק גדול מהתשובה תלוי בשימוש במרינדה נכונה ובחירת סוג האיבר והתאמת זמן הצלייה. אם כן, גם בקרב בשר העוף, הלו הוא "גברת תרנגולת" (או אולי דווקא התרנגול...) יש הבדלים בכמות השומן בין איברי העוף השונים. השוני בתכולת השומן משפיע על משך זמן הצלייה וחשוב לקחת זאת בחשבון. איבר הנחשב לדל שומן צורך צלייה קצרה יותר בהשוואה לחלקים אחרים, על מנת למנוע את התייבשותו. החלק הנחשב לרזה ביותר אצל העוף הוא החזה. איברים העטופים בעור, הם חלקים בשרניים יותר וזמן הצלייה שלהם ארוך יותר (ירך, כרעיים, כנפיים).

טיפ:חשוב לזכור כי מעטפת העור היא בעצמה רקמת שומן ומי שמנסה לשמור על הגזרה, מומלץ לו לוותר על הנשנוש הקריספי של העור בכמות גדולה (אכן בעיה כאשר אוכלים כנפיים).

 

דגים

אכילת דגים זו שאלה של טעם. הדגים בדרך כלל מהווים נקודת מחלוקת בקרב הקרניבורים לצמחונים. אוהבי הבשר יגידו שהדג איננו שייך למשפחת הבשרים מן החי ולעומתם הצמחונים האדוקים יימנעו בכל תוקף לאכול מבשר הדג. גם נושא הריח והאדרה (עצמות הדג) מהווים סוגיית מחלוקת בין אוהבי הדגים לבין אלו שנמנעים מן הסיבות שצוינו לעיל. גם בעולם הדגים קיים המושג "פילה" והוא מתייחס לאותו חלק של הדג שאינו מכיל עצמות. לא מכל דג ניתן ליצור פילה אך ישנם כמה סוגי דגים אשר בצורת חיתוך מסוימת ניתן לקבל מהם רק את הבשר ללא העצמות. דוגמאות- סלמון, פורל, לוקוס, ומושט). הדגים עשירים בחלבון הנחשב לבעל ערך תזונתי גבוה, בחומצות שומן חיוניות (בעיקר דגי מים עמוקים, קרים המכילים את חומצת השומן אומגה 3). דווקא דגי הבריכות עשירים בשומן אך לאו דווקא בחומצות השומן החיוניות ולכן הם פחות מומלצים מבין מבחר הדגים המוצע. למשל קרפיון, נסיכת הנילוס נחשבים לדגים שמנים אך ללא ערך גבוה של חומצות השומן. לעומתם הסלמון נחשב, אומנם, לדג שמן אך הוא עשיר במיוחד בחומצת אומגה 3, זאת משום שמקורו, כאמור, מאזור מים קרים, מאחד הימים הצפוניים על הגלובוס. הסלמון מכיל מעט כולסטרול (כן, גם בדגים יש מעט כולסטרול ובפירות ים יש אפילו הרבה מאד) ולכן חשוב לאכול ממנו במידה.

טיפ: את ריחות הדג ניתן לנטרל במעט על ידי מיץ לימון או חלב.

 

עצה שימושית שכדאי לדעת:

השייטל של הבקר, הלו הוא "כנף העוקץ" בעברית, נמכר במסעדות רבות במקום בשר הפילה. הוא אומנם דומה בצורתו החיצונית לפילה שנחשב לבשר איכותי, עשיר בבשר ודל בשומן, אך מרקמו וטעמו לא דומים  (גם לא לאחר תיבול מאסיבי וצלייה מוקפדת). השימוש בשייטל במקום פילה עלול להיות תעלול של מסעדן על לקוחותיו, על מנת לחסוך בהוצאות ולמכור למי שלא מבין, בשר באיכות נמוכה ממה שציפה לקנות. שימו לב והיזהרו מחיקויים.
 
 
 
 
buttom.jpg