לפעמים אתם מרגישים שאתם עושים הכל נכון והגוף לא מקשיב לכם? כלומר, שומרים על דיאטה, עושים ספורט אך המשקל רק עולה? ממש כאילו "משמינים מן האוויר" ולא מקלוריות אמיתיות?
מוכר?
אכן, לפעמים האשם הוא לא בהרגלי האכילה ובהרגלי הפעילות שלנו, לפעמים הוויסות הטבעי של הגוף עלול להתבלבל ול"התקלקל"....
מה זה אומר?
מי הוא הש.ג. שנרדם בשמירה?
בגוף האדם יש בלוטה הנקראת 'בלוטת התריס' או 'בלוטת המגן' בעברית. הבלוטה ממוקמת באזור הצוואר, מעט מתחת לסנטר, ותפקידה לווסת ולבקר את חילוף החומרים בגוף. הבלוטה אמורה לשמור, כל הזמן, על קצב קבוע של מטבוליזים, בלי שייווצרו עליות או ירידות לאורך שעות היום, כל יום. מי שאחראי לבקר את עבודת בלוטת התירס ול"העיר" אותה כאשר היא עובדת לאט מדי, או "להרגיע" אותה כאשר היא עובדת מהר מדי הוא המוח. במוח, הבקרה על הבלוטה נעשית על ידי בלוטה אחרת הנקראת "יותרת-המוח" או בלועזית 'היפופיזה'. הדרך של יותרת המוח לאזן את בלוטת התריס היא על ידי הפרשה של הורמון הנקראTSH. כאשר בלוטת התריס עובדת לאט מדי, המוח יפריש מינון גבוה של TSH לזרם הדם, על מנת לזרז את הבלוטה לעבוד מהר יותר. כאשר הבלוטה עובדת מהר מדי, רמת ה-TSH שתופרש תהיה נמוכה מאד. אם נסתכל בבדיקות הדם, נוכל לראות כי הטווח התקין של ה-TSH בדם המעיד על פעילות תקינה של בלוטת התריס הוא mu/l 0.3-5.5.
איך כל זה קשור להשמנה?
כאשר בלוטת התריס עובדת לאט מדי, הכל קורה לאט יותר בגוף! זה אומר שכל תהליכי הבניה ותהליכי הפירוק של חומרים בגוף, קורים לאט מאד (גם בניית השרירים, למשל, בעקבות אימון גופני). הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בתחושה כללית של עייפות וחולשה, עצירות ותחושות לא נעימות של נפיחות במערכת העיכול (פשוט עובדת לאט מכרגיל), עור יבש בחלקים רבים בגוף (שגם קרם ידים איכותי מתקשה להתמודד איתו), מצב רוח ירוד עד כדי דיכאון קל ואף בעיה בניצול הקלוריות שהמזון מספק. כלומר, למרות שתאורתית אנו אוכלים את כמות הקלוריות שהגוף צריך כדי לחיות, מכיוון שכל התהליכים בגוף מתרחשים לאט יותר, הגוף בפועל, צריך פחות אנרגיה ואז כמות גדולה יותר של קלוריות מן המזון מצטברות כעודף, כלומר ברקמת השומן.
איך מטפלים?
התופעה של האטה בפעילות בלוטת התריס מוכרת ברפואה כבר שנים רבות ונקראת "היפותיראידיזים". אף הקשר בין האטה בפעילות הבלוטה להשמנה היה מוכר במשך שנים רבות, כאשר ערכי ה-TSHהיו גבוהים מאד. במצבים אלו נהוג לתת כדור הנקרא 'L-טרוקסין' המווסת את פעילות הבלוטה ומחזיר את המטבוליזים בגוף לרמה התקינה. עם זאת, ההתיחסות הרפואית היתה מתחילה, בדרך כלל, רק לאחר שערכי ה-TSHהיו עוברים בצורה ניכרת את הרמות התקינות, כלומר רק לאחר שהערכים היו מעל mu/l7-10 ויותר. ב- 2008 התפרסם מחקר חדש אשר הראה כי יש קשר הדוק בין שינויים בריכוז ה-TSHלבין השמנה גם ברמות הנמוכות והתקינות לכאורה, של הבלוטה. כלומר, לא צריך לחכות שערכי ה-TSH ישתוללו ויגיעו לרמות גבוהות ולא תקינות כדי שהדבר ישפיע על מימדי המשקל וסיכויי ההצלחה שלנו בדיאטה.
המחקר
במחקר השתתפו 2407 אנשים שלא קבלו טיפול תרופתי לבלוטת המגן. המחקר נמשך במשך 3.5 שנים בו בדקו החוקרים את הקשר בין משקל לבין ריכוז ה-TSH בדם. בתחילת המחקר נכללו משתתפים שערכי ה-TSH שלהם היו בטווח היחוס mu/l0.5-5.0 , כלומר טווח תקין, ובסוף המחקר נכללו כל המשתתפים שערכי ה-TSH שלהם היום 0.5-10.0mu/l(כלומר, גם אנשים שהערכים שלהם יצאו כבר מהטווח התקין אך עדיין לא קבלו טיפול תרופתי לאיזון תפקוד הבלוטה).
תוצאות המחקר הראו כי עליה בריכוז ה-TSH השפיעה באופן מובהק על משקל הגוף בקרב גברים ונשים. בנשים, ככל שריכוז ה-TSH עלה, חלה עליה מובהקת של 0.5-2.3 ק"ג במשקל. גם בקרב הגברים חלה עליה דומה במשקל של 0.4-1.3 ק"ג כאשר חלה עליה בריכוז ה-TSH.
מסקנות המחקר היו שתפקוד בלוטת התריס (כפי שהוערך על פי רמות ריכוז ה-TSH בדם), בטווח ערכי הייחוס, משפיע על משקל הגוף בשני המינים. ממצאי מחקר זה מעלים את האפשרות שאף עליה מתונה בריכוז ה-TSH בדם בתוך טווח ערכי הייחוס עלול להיות קשור בעליית משקל.
לסיכום
אם אתם בטוחים שאתם עושים הכל נכון בדיאטה. מתאמנים, מצמצמים קלוריות ועדיין משמינים כל הזמן, אולי זה הרגע להפסיק להילחם בעצמכם ולהפסיק להיות מתוסכלים על שאינכם מצליחים. כנראה שהגיע הזמן לעשות בדיקות ולבחון את תפקוד הבלוטה. כן, כן, אני יודעת שזה לא ממש תענוג גדול לעשות בדיקת דם, אך אחרי שנים של הכחשה והימנעות מפגישות אצל רופא המשפחה, אולי הגיע הזמן לברר מה קורה מבפנים?
נכון, לא תמיד הבלוטה אשמה בהשמנה, אך אם ניסיתם כבר הכל ואתם באמת משוכנעים שאין סיבה לעליה במשקל, חשוב לבדוק גם את המדד הזה וכמובן להמשיך, במקביל, לשמור על התזונה הנכונה כי גם אם תגלו בסופו של דבר שהבלוטה לא מאוזנת, זה עדיין לא תירוץ להאשים רק אותה ולהתחיל לאכול ללא הגבלה...
בהצלחה!
Comments