חסר מגנזיום בישראל- מה הסיבות ומי בסיכון?

מינרל המגנזיום חשוב מאד לבריאות הגוף. מחקרים בשנים האחרונות בישראל הצביעו על חשש לחסר גדול במגנזיום בקרב האוכלוסייה. מה הוא מגנזיום ומי נמצא בסיכון?

יש חשש לחסר גדול במגנזיום בקרב האוכלוסיה בישראל

מגנזיום הינו מינרל חשוב שהכרחי לתפקוד תקין של התאים בגוף. הוא מעורב במעל 300 תגובות אנזימטיות בגוף ומשפיע ישירות על כל השרירים ומערכות הגוף. למגנזיום חשיבות רבה בשמירה על בריאות הלב ומניעת מחלות רבות. לאחרונה הוא עלה לכותרות כאשר מחקרים בישראל הצביעו על סיכון גבוה לחסר מגנזיום והשלכות בריאותיות נלוות. חשוב מאד להיות מודעים לנושא זה ולנסות למנוע חסרים אפשריים וכמובן לטפל במידת הצורך.

תפקידי המגנזיום בגוף

מגנזיום הוא מינרל תוך תאי המשתתף בתגובות ביולוגיות רבות ושומר על הפעילות התקינה שאברי הגוף:

• מסייע בשמירה על תפקוד תקין של השרירים (שרירים משורטטים וחלקים)

• חשוב לפעילות מערכת העצבים

• שמירה על קצב לב יציב

• תורם לתפקוד מערכת החיסון

• חיוני לבניית העצמות

• מסייע בוויסות רמות הסוכר בדם

• מסייע בשמירה על לחץ דם תקין

חשש לחסר בישראל

חשיבות המגנזיום והחשש לחסר בקרב האוכלוסייה בישראל עלה לכותרות לפני כמה שנים כאשר הסתבר שהסיכון לחסר במגנזיום גבוה יותר ממה שהעריכו בעבר. בכנס הרופאים הקרדיולוגים שנערך בשנת 2017 פורסם מאמר מדעי שממצאיו קובעים שלרוב תושבי ישראל יש חוסר במגנזיום. החוסר הזה מתבטא בעלייה דרמטית בתחלואה ובתמותה ממחלות לב וכלי הדם. פרופ' שכטר, מנהל מח' המחקרים במכון הלב שבמרכז הרפואי ע"ש שיבא הציג נתונים ממחקרים שנערכו בישראל: אזורים בהם אין מגנזיום במים והאוכלוסייה אינה מקבלת מגנזיום בכמות העונה על צרכי הגוף מן התזונה, ניכרת עליה דרמטית (260%) של 500 נפטרים יותר, ממחלות לב וכלי הדם למיליון תושבים.

הסיבות לחסר מגנזיום בישראל

כמות המגנזיום במזון ובמי השתיה בישראל יורדת בצורה דרסטית לאורך השנים. בתחילת המאה הקודמת, תזונה יומית כללה כ- 500 מיליגרם (מ"ג) של מגנזיום. כיום מדובר על כמות של 150 מ״ג בלבד!

הסיבה: המים והאדמה היו עשירים בעבר במינרל המגנזיום וכך גם המזון. עיבוד מואץ ושיטות גידול המניבות כמויות גדולות של ירק ופרי לדונם, הביאו לניצול יתר של הקרקע ולדלדולה מחומרים חשובים כמו מגנזיום. בנוסף במקומות בהם ההשקיה נעשית במים מותפלים או מושבים, אין מגנזיום במים והתוצאה היא שכמות המגנזיום במזון המעובד הולכת ופוחתת.

מגנזיום במי השתיה בישראל

תכולת המגנזיום במי ברז משתנה ממקום למקום. מים "קשים" (עשירים במינרלים) מכילים יותר מגנזיום מאשר מים "רכים" (דלים במינרלים). מי השתייה מהווים כ-20% ממקורות המגנזיום בגוף האדם, ולכן חסר של מגנזיום במי השתייה לאורך זמן עלול לגרום לירידה בתכולת המגנזיום בגוף, ובהתאם לזאת, לעלייה בתחלואה ובתמותה. לתכולת המגנזיום במי השתייה חשיבות כפולה שכן חלק גדול מהתזונה כולל מים בדרך עקיפה (שתיית מים על ידי בעלי חיים המהווים מקור למזון, הכנת מזון ושטיפתו).

צריכת מים מותפלים בישראל: הערכות מדברות על כך שבשנת 2020 כ-50% מהמים בישראל היו מים מותפלים. הכיוון הוא שבעתיד 60-70% ממקורות המים בישראל יהיו מים מותפלים. לאור העובדה שטרום ההתפלה נהנו תושבי ישראל ממי שתייה המכילים מגנזיום בריכוז ממוצע של כ-30 מ"ג לליטר, עמדת משרד הבריאות היא כי יש לפעול להחזרת המגנזיום למי השתייה, לרמה שהייתה קיימת טרום ההתפלה. כרגע עדין אין החלטה גורפת להעשיר את מי השתיה בישראל במגנזיום אך נושא זה נמצא בבדיקה מתמדת בקרב גורמים במשרד הבריאות.

אוכלוסייה בסיכון לחסר מגנזיום

• מבוגרים וקשישים- הסיבה העיקרית היא בשל ירידה בצריכת מזון בגיל המבוגר במקביל לירידה בספיגת המגנזיום במעי.

• תרופות- ישנן תרופות הגורמות לירידת המגנזיום במחסני הגוף: משתנים (ניתנים לטיפול ביתר לחץ דף), דיגוקסין תרופות אנטיביוטיות מסוימות.

• סוכרת- בעת מחלת הסוכרת ישנה עליה בהפרשת המגנזיום בשתן.

• חשיפה לחום- איבודי מגנזיום בזעה.

• מצבי לחץ מתמשכים- איבוד מוגבר בשתן בשל עליה ברמת האדרנלין (הורמון הסטרס)

• ספורטאים- איבודי מגנזיום בזיעה ובשתן במהלך פעילות ואף לאחר הפעילות. סיכון גבוה בעיקר בקרב ספורטאי סבולות המבצעים אימונים ממושכים ובמקרים רבים בתנאי עומס חום.

תזונה ומגנזיום

מקור המגנזיום המרכזי לגוף הוא כאמור בתזונה שאנו אוכלים. נכון, כמות המגנזיום ירדה עם השנים ממקורות המזון אך זו עדין הדרך הראשונה הכי חשובה לאספקת מגנזיום באופן יומיומי.

מקורות מגנזיום במזון

• ירקות- בעיקר ירקות ירוקי עליים (תרד, כרוב, חסה, ברוקולי).

• פירות טריים

• קטניות- סויה, שעועית, אפונה, חומוס, פול

• אגוזים וזרעים

• דגנים מלאים ומוצריהם

• קקאו

• דגני בוקר מועשרים

קמח מלא ודגנים מלאים הם מקור חשוב למגנזיום בתזונה

איתור חסר במגנזיום

מכיוון שהמגנזיום הוא מינרל תוך תאי, לא בהכרח ניתן לאתר חסרים בצורה מדויקת בעזרת בדיקות הדם. מכאן שיכול להיות מצב בו הערך בבדיקת הדם יהיה תקין אך רמות המגנזיום בגוף יהיו נמוכות מידי. תופעות לוואי בעת חסר במגנזיום יכולות לכלול עייפות, חולשת שרירים, כיווצי שרירים, פגיעה במסת העצם, עליה בסיכון למחלות לב ועוד. כמובן שאם בבדיקת הדם אותר מחסור (ערך מתחת ל-1.9) יש חשיבות רבה לפנות לרופא המשפחה להתייעצות. חשיבות גדולה במיוחד אם אתם מקבלים תרופות שעלולות לגרום לחסר מגנזיום או סובלים ממחלות כמו סוכרת ויתר לחץ דם.

מה עושים בעת איתור חסר במגנזיום?

במידה ויש חשש לחסר במגנזיום חשוב קודם כל לוודא שמקבלים מספיק מגנזיום בתזונה וניתן לפנות ליעוץ אישי אצל דיאטן קליני. בנוסף יש מקום לשקול תיסף חיצוני בעזרת כדורים/אבקות המותאמים למטרה זו. בכל מקרה, לפני שמתחילים לקחת כל סוג של תוסף, חשוב מאד להתייעץ עם דיאטן/רופא המשפחה כדי להבין מה המינון המתאים לכם והאם בכלל יש צורך בתוסף חיצוני או שאפשר בעזרת התזונה לספק את דרישות הגוף.