שינוי הרגלים של שנים הוא לא דבר קל. שינוי הרגלי אכילה עלול להיות מאתגר במיוחד. ההרגל לסיים כל ארוחה עם משהו מתוק בסוף נחשב לאחד ההרגלים שהכי קשה לשנות. לפעמים זה הרגל שרכשנו בגיל צעיר כי כך היה נהוג במשפחה ולפעמים מדובר בהרגל שרכשנו לאורך השנים במעגלים החברתיים בהם אנו נמצאים. לא משנה מתי זה התחיל, השאלה החשובה היא איך להפסיק? הצורך במתוק בסוף הארוחה הוא חזק ומרגיש כהתניה בלתי ניתנת לשליטה. מה עושים?
הכתבה התפרסמה לראשונה באתר YNET בתאריך 5.1.23
ההרגל שבו אנו חשים שהגוף ממש ״מבקש״ מתוק בסוף הארוחה הוא הרגל שדורש החלטה אמיצה כדי לשנות אותו. כמו כל הרגל אחר, גם בהרגל זה הצורך באכילה של הקינוח המתוק בסוף הארוחה מרגיש לנו כמשהו ״אוטומטי״ ולא קשור לתחושת הרעב או השובע. כדי לשנות את ההרגל ולהיות מסוגלים לסיים ארוחה בלי הדחף לחפש מתוק מיד אחריה, חשוב למצוא דרך לשנות את ההרגל וחייבת להיות כאן החלטיות והתמדה. גם אם בהתחלה חותכים חד או עושים זאת בהדרגה, חייבים להיות עקביים ולא לחזור להרגל הקינוח ברגעי חולשה. אין מה לומר, זו עלול להיות שינוי שחלקנו ירגישו בו כמו ב״תהליך גמילה״.
5 טיפים שיכולים לעזור לנו לשנות את הרגל הקינוח בסוף הארוחה:
1. לחכות חצי שעה- אחת הדרכים לשנות את דחיפות הצורך במתוק בסוף הארוחה היא ליצור ניתוק זמן בין סיום הארוחה לאכילת הקינוח. מומלץ להגדיר מראש 30 דקות לפחות עד שלוקחים את הקינוח ולתת לגוף להירגע מהארוחה. בשבוע הראשון אתם עשויים להרגיש שאתם סופרים את הדקות עד ש״מותר״ לכם להנות מהקינוח. אבל, לאחר 7-10 ימים תתחילו לחוש שהדף למתוק בסוף הארוחה פוחת. לפעמים אפילו תתעסקו בדברים אחרים ותשכחו לאכול את הקינוח אחרי חצי שעה... כמובן שאם לא תרגישו צורך במתוק, עדיף לוותר או לשלב אותו במקום אחר במהלך היום ולא אחרי הארוחה. בנוסף לכך, תחושת השובע שמגיע כ-20 דקות מתחילת הארוחה, יכולה לעזור לנו לעצור את האכילה הנוספת של הקינוח ולחוש שבפועל אנו לא זקוקים לו כי מרגישים שבעים ורגועים גם ללא צורך בסיום הארוחה במשהו מתוק.
2. להיעזר בשתיה- השתיה בסיום הארוחה יכולה להיות קרה או חמה והיא תהווה תחליף ביניים לצורך בקינוח. אפשר למשל לשתות כוס תה חמה עם מעט המתקה או ממתיק מלאכותי כדי ללגום לאט ולהנות מתחושת מלאות ומתיקות בפה ללא אכילה. גם שתיה של קפה או חליטות עשבים/פירות יכולים להיות פתרון טוב ולעזור בהדרגה לוותר על הקינוח בסוף הארוחה. שימו לב שלפעמים אנו מתבלבלים בין רעב וצמא והשתיה בסוף הארוחה יכולה לעזור לנו גם בתחום זה להרגיש פחות רעבים ויותר מלאים. זה עדין לא קל לוותר על הקינוח אבל עם כוס שתיה ביד זה יכול לעזור לעשות את השינוי בהדרגה.
3. סוכרית מציצה ללא סוכר- לפעמים הצורך בטעם המתוק בפה אחרי הארוחה גדול מאד. אחד הפתרונות שאפשר לאמץ הוא לקחת סוכרית מציצה ללא סוכר שמפסקת טעם חזק אך ללא כמות גבוהה של קלוריות ובלי להוסיף עוד עומס עיכול על הקיבה. חשוב למצוץ לאט את הסוכריה ולא ללעוס אותה במהירות ולקחת עוד אחת ועוד אחת אחריה. אנחנו לא מחפשים כאן ״תחליף אכילה״, אלא רק דרך להקל על הפסקת האכילה בלי להרגיש את הדחף לאכול משהו מתוק, על ידי תחושת המתיקות החזקה שהסוכריה מעניקה.
4. להקטין את גודל הארוחה- לפעמים הצורך במתוק בסוף הארוחה נובע מעומס אכילה גדול בארוחה אחת. במיוחד אם אתם נוהגים לאכול כמויות גדולות של מזון ומגיעים מאד רעבים לארוחה זו יכולה להיות בעיה. אולי אתם מעמיסים יותר מידי על הקיבה בארוחה ולכן בסוף הארוחה מרגישים ״נפילת אנרגיה״ שדורשת תחזוקה בדוגמת אכילה של דברי מתיקה? אם אתם מודעים לכמויות הגדולות של המזון שאתם שאוכלים בארוחה, שווה לתכנן מראש להקטין את הכמות ולבחון האם יש תחושת הקלה ופחות עייפות בסוף הארוחה, דבר שיכול להוביל לפחות דרישה/צורך בקינוח מיד בסופה.
5. לחתוך חד וחלק- לא פשוט בכלל אבל בהחלט יכול לעבוד אם קבלתם החלטה שאתם רוצים להפסיק עם הקינוח בסוף הארוחה. מתאים במיוחד אם אתם לא מהאנשים שעושים דברים בהדרגה. אם אתם יותר טיפוסים של ״שחור/לבן״, עדיף לקבל החלטה שלא לוקחים בכלל קינוח או תחליף אחר אחרי הארוחה! זה עלול להיות מאד מאתגר בשבוע הראשון ואפילו תתלווה לכך תחושה שאתם ״מטפסים על הקירות״ ומרגישים שאתם צריכים את ״המנה המתוקה״ שלכם (ממש כמו בגמילה), אבל אחרי תקופה של כמה שבועות (בדרך כלל מדברים על 21 ימים), תהיה הקלה ניכרת והצורך בקינוח בסוף הארוחה יהיה הרבה פחות דומיננטי. כמובן חשוב להיזהר ולא להיחשף שוב למתוק בסוף הארוחה אחרי ״הגמילה״ כי גם מעידה קטנה עלולה להחזיר את הצורך במתוק בסוף הארוחה.
Comments