טחינה גולמית וחלווה נחשבות למאכלי בריאות. מה עושה אותן לכוכבי בריאות מוכרים ואהובים כל כך בכל בית בישראל? איך לבחור? למה לשים לב והאם יש הבדלים בין הטחינה הטבעית, המלאה והאורגנית?
כל התשובות בכתבה הבאה המחדדת את הנקודות אותן חשוב לדעת על טחינה גולמית וחלווה לפני שיוצאים לסיבוב הקניות הבא.
לפני שאתם מתחילים לקרוא, זהירות!
זה בריא וגם מאד טעים... אפילו ממכר!
1. השומשום הוא אחד הצמחים העתיקים בשירות האדם. ממצאים ארכיאולוגיים הראו שהוא היה בשימוש לפני למעלה מ- 3000 שנה לפני הספירה. הוא צומח בעיקר באזורים סוב-טרופיים (משני צידי האזור הטרופי). חסינותו לחום וליובש, סייעה בהפצתו.
2. השומשום גדל בתרמילים, בדומה לאפונה. התרמילים נקצרים ומונחים במקום גבוה. בזכות חום השמש, התרמיל נפתח וזרעי השומשום נערמים על גבי האדמה. הסיסמה מספורי עלי באבא "Open sesame" מציגה את אופן גידולו.
3. טחינה משומשום מלא היא טחינה שנטחנת עם קליפת הגרעין. היא מרירה מעט, צבעה כהה. היא נהנית מתכולת וויטמינים ומינרלים ומכמות נכבדת של סיבים תזונתיים התורמים שיפור תהליך העיכול. טחינה משומשום מלא נקראת לרוב חמאת שומשום.
4. גרעין השומשום עשיר בחלבון, סידן, ויטמינים מקבוצת B, ברזל וחומצות שומן בלתי רוויות. חומצות שומן אלה, החיוניות לבריאות האדם, משתייכות לקבוצת אומגה 6 ואומגה 9. הסידן חשוב לבניית העצם. הברזל חשוב לשמירה על רמת ההמוגלובין בדם. השומן הבלתי רווי בשומשום מכיל ויטמין E ונוגדי חמצון חשובים, העוזרים לנקות תוצרי לוואי מזיקים הנוצרים בתהליכי החמצון בגוף.
5. קיימים הבדלים גדולים בערכים התזונתיים בין טחינה "גולמית טבעית" לעומת טחינה "גולמית מלאה". הפער הגדול של היתרונות התזונתיים הנמצאים בטחינה המלאה נובע מכך שרוב היתרונות התזונתיים נמצאים בפלזמה ובקליפה של השומשום. אם טוחנים את השומשום ללא הקליפה, מאבדים חלק מהיתרונות. לדוגמה: כמות הסידן בטחינה "גולמית טבעית" היא 213-120 מ"ג/100 גרם לעומת 906-600 מ"ג/100 סידן ב"טחינה מלאה" ההבדלים בערכי הסידן גדולים מאד וחשוב לבדוק כל מוצר, במיוחד לאוכלוסיית ילדים, נשים בהריון ונשים בכלל, אשר צריכים להעשיר את התזונה בסידן, למשל למניעת אוסטיאופורוזיס.
6. בפועל החלק העשיר ביותר ביתרונות התזונתיים היא ה"פלזמה" שנמצאת בין הגרעין לקליפה של השומשום. לכן, חשוב שבתהליכי העיבוד של השומשום לא יתבצע "קילוף של הקליפה", על מנת לא לעבד את הפלזמה והערכים התזונתיים. הטחינה צריכה להיות של הגרעין ביחד עם הקליפה, ללא קילוף. חלק מהחברות מקלפות את השומשום ומפרידות את הקליפות ולאחר מכן מוסיפות אותן בחזרה. תהליך זה אומנם מחזיר סיבים תזונתיים למוצר, אבל מאבד הרבה יתרונות תזונתיים. אפשר לראות בהבדלים הגדולים בין החברות בערכים התזונתיים של הטחינה.
7. כאמור, טחינה היא מוצר מאד בריא אבל עשירה באחוזי השומן (50-63%!!!). כף אחת של טחינה מוכנה או כפית אחת של טחינה גולמית נחשבת למנת שומן בתזונה (5 גרם שומן, 45-50 קלוריות!!!). כן, זה לא הרבה כמות אבל הרבה בקלוריות... ולכן מי שרוצה לרדת במשקל ולשמור על הבריאות יכול לשלב טחינה בתפריט אבל במידה (לא להציף את הסלט ב"ים" של טחינה).
8. על פי המלצת משרד הבריאות יש להפחית את כמות המלח במוצרי מזון, ולכן חלק מהחברות נמנעות מוספת מלח לטחינה. למשל "אחווה" משווקת את מוצריה ללא תוספת מלח!! כאשר בוחרים טחינה ושומרים על הבריאות זהו בהחלט מדד חשוב לבדיקה על האריזה, לפני הקניה.
9. אין דבר כזה "טחינה בכבישה קרה"!!! על מנת לטחון את השומשום חייבים לייבש אותו ל1-0.5% לחות. גרעיני השומשום מגיעים מהשדה עם 5-7% לחות, ולכן מכניסים אותם לקלייה בחום של 120-140 מ"צ לפני תהליכי הטחינה. מי שרושם "כבישה קרה" - בפועל מטעה את הציבור.
10. טחינה אורגנית - מדובר בשומשום אורגני העובר בדיקות של שאריות חומרי הדברה ונקנה מיצרן המתחייב שהשדה לא עבר ריסוס ודישון. בפועל המחיר יקר יותר ב-5-10% בשל התייקרות מחירי השומשום האורגני בעולם, אחרי שחברה הולנדית השתלטה על מרבית שדות השומשום האורגני בדרום אמריקה. בפועל, אין הבדל גדול בערכים התזונתיים בין טחינה אורגנית לבין טחינה גולמית רגילה.
11. בארץ מייצרים את החלווה האורגנית היחידה בעולם! על מנת ליצור חלווה אורגנית חייבים להשתמש בסוכר חום אורגני ולא בסוכר לבן ולא בגלוקוזה כמו שנעשה בחלווה רגילה. מדובר בתהליך לא פשוט לייצור ולכן זהו מוצר ייחודי המהווה גאווה ישראלית. החלווה האורגנית מיוצרת בארץ על ידי חברת "אחווה" ונמכרת גם במותג שלה וגם תחת מותגים אחרים כמו "אדמה", "הדרוף" ועוד..
12. מקור השם "חלווה" הוא מהמילה חילוואה- דברי מתיקה בערבית. לכן הרישום הנכון של המוצר הוא "חלווה" ולא "חלבה" (לפי מילון אבן שושן).
13. חלווה מיוצרת מטחינת שומשום. שומשום ידוע כמזון בריא, מזין ועשיר בויטמינים ומינרלים, ומכאן שחלווה מכילה גם כן, הרבה מינרלים וויטמינים. רבים מגדירים את החלווה כממתק הבריא ביותר וכמזון הבריאות הטעים ביותר.
14. בארצות בהן מסורת החלווה קיימת במשך שנים רבות, נהוג לאכול את החלווה רק בחודשי החורף. הסיבה היא שבדרך ההכנה המסורתית, כאשר הסביבה חמה, השומן מן החלווה הופך לנוזל ויוצא מתוכה. בישראל הצליחו להתמודד עם המכשול על ידי החלפת חלק מהסוכר הלבן בגלוקוזה שהוא חומר הרבה יותר צמיגי, היוצר "חוטים" בתוך המוצר שמחזקים את השומן במרקם אחיד גם בימי הקיץ. לכן, בארץ ישראל אוכלים ונהנים מחלווה כל השנה.
15. חטיפי חלווה - כיום ניתן להנות מכמות מדודה של חלווה בצורה של חטיף אישי המכיל 100-140 קלוריות. זהו תחליף נהדר, בעל יתרונות בריאותיים במקום חטיפי אנרגיה מסחריים אחרים. הוא מגיע בטעמים של וניל, אגוזים, פיסטוק, קקאו ועוד.
16. למרות שחלווה נחשבת ל"ממתק בריא" היא עדין עשירה בסוכרים. היום ניתן למצוא גם חלווה ללא סוכר המתאימה לאנשים חולי סוכרת. כמובן שאין כאן אישור לאכול בלי הגבלה אבל לפחות יש הפחתה גדולה בכמות הסוכר.
17. מה לבדוק בבחירת חלווה - לפחות 50% שיהיה משומשום. לשים לב לכמות השומן הרווי במוצר המתקבל מתוספת שמן דקלים (אומנם שמן צמחי אבל עם ערכים גבוהים של שומן רווי שמעניק את המוצקות לחלווה).
18. לשים לב שהחברה מתחייבת שהמוצר אינו מכיל שומן טרנס (חשוב מאד!) שהוא שמן מתועש הנחשב לרע ביותר מבין סוגי השומן.
19. יש ממרחי חלווה שאפשר לקנות מוכנים עם תוספת של דבש, טעם וניל, קקאו, אבל למה לא לעשות לבד? פשוט לערבב טחינה גולמית עם דבש וקבלתם ממרח ביתי עשיר בטעמים בלי תוספת של שומן מוקשה ותמציות טעם. שווה לנסות בבית.
20. לאכול במידה- כמו בכל דבר בתזונה גם מאכלים בריאים צריך לאכול במידה. בחלווה לפעמים מאד קשה להקפיד על המידה הנכונה ולעצור את עצמנו תוך כדי האכילה. לכן, מומלץ בחום לכל מי שיודע מראש שה"ממתק הבריא" של החלווה רק פותח לו את התיאבון, לקחת חתיכה קטנה ולסגור את האריזה (אפילו להתרחק ממנה אם אפשר). אפשרות אחרת היא לבחור חטיף חלווה בעל כמות ידועה של קלוריות ולא להתפתות לקנות אריזות גדולות.
שיהיה בתאבון ולבריאות.
כל חלווה שנתקלתי בה עד עכשיו בסופר מחזיקה מעמד הרבה מאוד זמן בחום, בקור, ביובש, בלחות, בכל התנאים ששמתי עליהם. אבל בכל מתכון שחיפשתי צריך לשמור במקרר. איך אני מגיע לרמת עמידות הזאת בבית בצורה טבעונית? אני רוצה לשים אותה בתיק ולהשאיר שם עד שאני ארצה לאכול.