בסביבות גיל 30 רובנו מתחילים להרגיש שגם ללא שינוי מיוחד באורח החיים - השומנים מצטברים לאט לאט. גם אם נפצח בדיאטה קשוחה, התוצאות יזדחלו בצורה איטית ומתסכלת. מדוע זה קורה? למה הגוף מפסיק לציית להסכם הבלתי כתוב שלפיו אנחנו אוכלים כל מה שאנחנו רוצים והוא דואג לשרוף הכל תוך כמה ימים?
הכתבה פורסמה לראשונה באתר YNET בתאריך 15.12.2013
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4465468,00.html
עם הגיל מתרחשים בגופנו שינויים מטבוליים שאין לנו שליטה עליהם, המשפיעים על הנטייה שלנו להשמין או לרזות. הנה חלק ממה שקורה לנו אחרי גיל 30 - ואיך אפשר להתמודד עם הבעיה:
1. ירידה בחילוף החומרים
כל עוד אנחנו גדלים, הגוף שומר על קצב חילוף חומרים גבוה יחסית המאפשר לו לנצל בצורה יעילה חלק גדול מהקלוריות שאנו צורכים. גם בשנות ה-20 לחיינו קצב זה נותר גבוה, אך כשמסתיימים רוב תהליכי הגדילה קצב חילוף החומרים נעשה איטי יותר - והגוף זקוק לפחות קלוריות מהמזון.
כיוון שאנו לא מרגישים בהכרח את השינוי הזה בקצב חילוף החומרים, אנו ממשיכים לאכול אותן כמויות שהורגלנו בהן אף על פי שהן כבר לא מתאימות לצרכינו.
מה עושים? שמים לב לכמות המזון שאנו אוכלים, מקשיבים לגוף ומנסים ללמוד מחדש מה נחוץ לו באמת. לומדים לשנות את הרגלי האכילה בהתאם לדרישות האמיתיות של הגוף - ולהפחית כמויות.
2. הגוף מתנגד לדיאטות
אחת הסיבות לירידה משמעותית בקצב חילוף החומרים ובכמות הקלוריות היומית שלה זקוק הגוף היא ביצוע דיאטות רבות בעבר. ככל שאנו מנסים יותר סוגי דיאטות, הגוף לומד שעליו "לשרוד" והוא אינו מוכן לשתף פעולה עם דיאטות דלות-קלוריות שעלולות להוביל לסטרס ולחסרים תזונתיים. הגוף מתנגד לירידה במשקל ושומר חזק יותר על רקמת השומן.
עם הגיל אנו "מספיקים" להתנסות בעוד ועוד דיאטות, וכל סיבוב כזה כאמור מחזק את התנגדות הגוף. בסיום התהליך נמצא את עצמנו מעלים את המשקל מחדש - ויותר.
מה עושים? מפסיקים לעשות דיאטות קיצוניות, מנסים לאזן את הגוף באמצעות אכילה נכונה גם בזמן שמנסים לרזות. אם יוצרים חסר קלורי מכוון, מוודאים שהוא מתון.
3. פגיעה בוויסות הקלוריות
והנה עוד נזק שנגרם מריבוי דיאטות: מנגנוני שריפת הקלוריות הבסיסיים בגוף נפגעים. בגוף ישנם "מעגלי שווא" המאפשרים לפזר חלק מהקלוריות העודפות מבלי לאגור אותן כשומן. כל אחד נולד עם גנטיקה שונה וכמות שונה של "מעגלי שווא", וככל שאנו צעירים יותר כך יש לנו יותר מנגנונים המאפשרים לווסת את העודף הקלורי ולמנוע השמנה גם כשאוכלים "ארוחת שחיתות".
ככל שאנו מתבגרים פוחתים מעגלי השווא באופן טבעי, וגם דיאטות כסאח עלולות לגרום לגוף לוותר עליהם בצורה חדה. הבעיה היא שמנגנונים אלה אינם חוזרים לפעול בסיום הדיאטה, מה שעלול לגרום לגוף להתבסס על כמות קלוריות יומית נמוכה מאוד.
מה עושים? האמת שאין הרבה מה לעשות, כיוון שאין אפשרות כאמור לשחזר את המנגנונים האלה. עם זאת, אפשר בהחלט לעודד שרפת קלוריות בדרכים יזומות כמו שילוב יותר סיבים תזונתיים בתפריט וביצוע יותר פעילות גופנית.
4. ירידה במסת השריר
לאחר גיל 30 חלה ירידה טבעית של 1% ממסת השריר בגוף מדי שנה, ובגילאי 60-50 עולה קצב פירוק השריר הטבעי ב-20% בשל ירידה בהורמון הגדילה. שינויים אלו גורמים לפירוק של רקמת השריר, ששורפת הכי הרבה קלוריות בגוף.
מה עושים? אמנם אי אפשר למנוע את פירוק השריר הטבעי, אבל בהחלט אפשר להאט את התהליך ולחזק את השרירים באימוני התנגדות.
בזמן דיאטה מומלץ לבצע לא רק אימונים אירוביים מתונים אלא גם תרגילי כוח לחיזוק שרירי הגוף. אף פעם לא מאוחר להתחיל להתאמן כדי לשפר את הבריאות ולהוריד את המשקל העודף.
5. שינויים הורמונליים
שינויים הורמונליים הקשורים בגיל הם דבר בלתי נמנע, אך באמצעות הבנה של התהליכים המתרחשים אפשר לפעמים "לשפר עמדות". במיוחד אצל נשים המצויות לפני גיל המעבר ובמהלכו חלים שינויים חדים בחילוף החומרים ובצבירת השומנים בגוף, כולל עלייה כללית במשקל גם ללא שינויים בתזונה. דבר זה קורה בעיקר בשל ירידה ברמות האסטרוגן בגוף, העלולה להיות מלוות באגירת נוזלים ובצבירת שומנים, בעיקר באזור הבטן והיד האחורית.
מה עושים? לא ניתן להבטיח שינוי מוחלט, אבל אפשר לשפר את המצב באמצעות אימון לחיזוק השרירים במקומות הבעייתיים והשלמת חסרים תזונתיים, אם יש כאלה.
צריך לזכור תמיד שדיאטה מתאימה למצבנו הבריאותי האישי, וככל שאנו מתבגרים עלינו להתאזר בסבלנות ולהיות מוכנים לקצב ירידה במשקל הרבה פחות מהיר ממה שאולי הורגלו בו. חשוב לא להתייאש גם כשלא רואים תוצאות מידיות, אלא להמשיך במסלול הרצוי עם הרבה נכונות לתת לגוף לשתף פעולה בקצב שהוא בוחר.
Yorumlar