מחקר חדש: אתה לא רק מה שאתה אוכל, אלא מה שאכלת בילדותך!

האם מה שאנו אוכלים בגיל הילדות יכול להשפיע על תפקוד הגוף באופן ישיר גם לאורך שנות הבגרות? איך תזונת הילדות קשור לאוכלוסיית חיידקי המעי בגיל המבוגר? מחקר חדש שהתפרסם בפברואר 2021 מעלה את ההשערה שלתזונה בגיל הילדות יש השפעה מכרעת על התפתחות אוכלוסיות חיידקי המעי לאורך שנים רבות. לפי מסקנות החוקרים, גם שינוי של הרגלי האכילה בגיל הבוגר לתזונה בריאה, עדין לא הצליח לתקן את הנזק שגרמה התזונה הלא הבריאה בגיל הילדות.

הכתבה התפרסמה לראשונה באתר ynet בתאריך 4/5/21

התזונה בילדות משפיעה על מערכת העיכול גם בשנות הבגרות

לתזונה יש השפעה רבה על בריאות האדם. ״תזונה מערבית״ המוגדרת כצריכה תזונתית גבוהה של שומנים רוויים, מלח וסוכר במקביל לתכולה נמוכה של ויטמינים וסיבים תזונתיים, מהווה גורם סיכון בריאותי מובהק להופעה של מחלות מטבוליות, למשל, סוכרת, יתר לחץ דם והשמנת יתר. כיום ידוע כי סוג התזונה יכול להשפיע על אוכלוסיית חיידקי המעי וכתוצאה מכך לשנות את התגובות הפיזיולוגיות של הגוף, כולל השפעה על תפקוד מערכת החיסיון, צבירת שומן והתמודדות עם בעיות בריאות רבות. שמירה על תפקוד תקין של חיידקי המעי, חשובה מאין כמוהה לשמירה על תפקוד יומי תיקן, מניעת מחלות ושמירה על איכות החיים

הכירו את ה״מיקרוביום״

המושג ״מיקרוביום״ מתייחס לכל החיידקים וכן לפטריות, טפילים ווירוסים החיים על גוף אדם/בעל-חיים ובתוכו. רוב המיקרואורגניזמים הללו נמצאים במעיים, ורובם מועילים; משפיעים על תפקוד מערכת החיסון, מפרקים מזון ועוזרים לתפקוד ויטמינים חיוניים. חקר אוכלוסיית המיקרוביום של המעי החל כבר בשנת 1952 והוא צובר תאוצה בשנים האחרונות מתוך הבנה גוברת של חשיבותו והשפעתו הרבה על התפקוד המטבולי ועל מצבי בריאות וחולי באדם. שינויים במיקרוביום של המעי הנגרמים על ידי שינויים בתזונה, צריכת אנטיביוטיקה, פעילות גופנית, גיל ומצב בריאותי עלולים להשפיע על תפקוד הגוף כולו. יתר על כן, הפרעה של המיקרוביום בתקופות התפתחות קריטיות של החיים יכולה ליצור השפעות ארוכות טווח על הגוף ולעלות סיכון למחלות שונות.

מחקר חדש: השפעת התזונה ופעילות גופנית בילדות על המיקרוביום

בפברואר 2021 התפרסם מחקר במגזין המדעי Journal of Experimental Biology שנערת באוניברסיטת UC Riverside שהראה ירידה מובהקת במספר הכולל ובמגוון של חיידקי המעי בעכברים בוגרים שניזונו מתזונה לא בריאה בילדות.

מטרת המחקר היתה לבדוק את השפעת התזונה והפעילות הגופנית במהלך גיל הילדות על אוכלוסיית חיידקי המעי של העכברים בגיל המבוגר. לחדד את ההבנה האם לתזונה ולספורט בילדות יש שפעות גם כאשר חזרו לאכול תזונה בריאה בגיל המבוגר.

אופן ביצוע המחקר

במחקר חולקו העכברים ל-4 קבוצות:

1. תזונה סטנדרטית מותאמת לעכברים, ללא פעילות גופנית

2. תזונה מערבית, ללא פעילות גופנית

3. תזונה סטנדרטית עם פעילות גופנית

4. תזונה סטנדרטית עם פעילות גופנית

המחקר החל כאשר העכברים היו בני 3 שבועות (סיום גיל הינקות) ונמשך 3 שבועות. בסיום המחקר היו העכברים בני 6 שבועות שזהו גיל סיום הילדות. בשלב זה הועברו כל קובצות המחקר לתזונה סטנדרטית המותאמת לעכברים, ללא פעילות גופנית למשך 14 שבועות (תקופת גיל הבגרות). לאחר מכן, נלקחו בדיקות צואה מכל הקבוצות המחקר לבחינת הרכב אוכלוסיית המעי.

תוצאות המחקר

• השפעת הדיאטה- תוצאות המחקר הראו כי חלה ירידה מובהקת בעושר היחסי של חיידקי המעי בקרב אוכלוסיית המחקר שניזונה מתזונה מערבית במהלך המחקר. גם לאחר שחזרו לאכול תזונה סטנדרטית, עדין הפגיעה באוכלוסיית המיקרובים המשיכה לתוך שלבי גיל הבגרות. החוקרים ציינו כי מצאו שכמות החיידקים מסוג Muribaculum intestinale הצטמצמה משמעותית בקבוצת התזונה המערבית. סוג זה של חיידקים מעורב בחילוף החומרים של הפחמימות בגוף. חשוב לציין כי במחקרים קודמים באדם (מחקרי תצפית) נמצאה ירידה בעושר המיקרוביאלי של חיידקי המעי בעקבות מעבר לתזונה מערבית ולעלייה ניכרת בסיכון להשמנה.

• השפעת הפעילות הגופנית- ניתוח תוצאות המחקר הראה שלפעילות הגופנית יכולה להיות השפעה על מיני חיידקי המעי. חיידקים מסוג Muribaculum גדלו יותר בעכברים שניזונו מתזונה סטנדרטית מותאמת לעכברים שהייתה להם גישה לפעילות גופנית. חיידקים אלו פחתו בעכברים שניזונו מדיאטה מערבית בין אם ביצעו פעילות גופנית ובין אם לא. כלומר השפעת סוג הדיאטה היתה חזקה יותר מאשר ההשפעה של הפעילות הגופנית על סוגי חיידקי המעי, במקרה של תזונה מערבית. בנוסף לכך, מסקנות החוקרים היתה כי פעילות גופנית לבדה בעת תזונה סטנדרטית בריאה יכולה להשפיע ולעלות את הגידול של מינים מסוימים של חיידקי המעי ולהשפיע על כמות האנרגיה העומדת לרשות הגוף.

מסקנות המחקר

לתזונה בגיל הילדות יש השפעה מכרעת על אוכלוסיית חיידקי המעי בטווח הקצר ובטווח הארוך. מדובר בהשפעה הנמשכת אף לתוך שנות הבגרות וגם לאחר תקופה משמעותית בה חוזרים לתזונה בריאה. במחקר הנוכחי תוצאות המחקר הראו כי ״תזונה מערבית״ בגיל הילדות בעכברים משנה את אוכלוסיית חיידקי המעי, ושינוי זה נשמר לאורך תקופת הבגרות. גם לפעילות גופנית בגיל הילדות היתה השפעה על אוכלוסיית חיידקי המעי, אך השפעה זו התאפשרה רק כאשר התזונה היתה בריאה (תזונה מערבית לא אפשרה לפעילות הגופנית ליצור את השינוי).

זהו מחקר ראשון מסוגו המצביע על ההשפעה הישירה של סוג התזונה במהלך תקופת הילדות על אוכלוסיית חיידקי המעי לאורך תקופת הבגרות. תיאודור גרלנד, חוקר פיזיולוג אבולוציוני שערך את המחקר: "חקרנו עכברים, אך ההשפעה שראינו שקולה לילדים שיש להם תזונה מערבית, עתירת שומן וסוכר ומיקרוביום המעיים שלהם עדיין מושפע עד שש שנים אחרי גיל ההתבגרות".

מחקרים בעתיד

צוות המחקר של UCR מעוניין לחזור על ניסוי זה ולקחת דגימות צואה להבנת שינויים באוכלוסיית חיידקי המעי בנקודות זמן נוספות, כדי להבין טוב יותר מתי מופיעים השינויים המיקרוביאלים בעקבות התזונה, והאם הם ממשיכים להשפיע על שלבי חיים מאוחרים עוד יותר. עם זאת, כבר עכשו ברור כי בלי קשר לשלב בו מתרחש השינוי המקרוביאלי, ההשפעה היא ארוכת טווח ולא בהכרח ניתן לשנותה בהמשך החיים גם אם חוזרים לאכול תזונה בריאה.

לסיכום

על סמך המחקר הנוכחי ומחקרים נוספים שנערכו בשנים האחרונות (אפילו כמה שנערכו במכוני מחקר בישראל) לתזונה המערבית יש השפעה מובהקת על אוכלוסיית חיידקי המעי, העלאת הסיכון הבריאותי והגברת הנטייה להשמנה. המחקרים בשלב זה ברובם מתמקדים במודלים של חיות ויש צורך לבחון השפעה זו גם באדם, אך כבר עכשו אסור לזלזל בבחירת המזונות שאנו משלבים בתפריט של ילדנו. חשובה כאן ההבנה העמוקה כי תזונה לא בריאה בילדות עלולה להיות השפעה ארוכת טווח גם אם בגיל הבוגר נעבור לתזונה בריאה. אסור לזלזל במה שילדנו מכניסים לפה, זו האחריות שלנו!